הערות מלומדים ניתנות בסוגריים לאחר כל פסוק.
פרק 1
1 נבואה על נינוה; ספר החזונות של נחום אלקוסיאנין. (מקום הולדתו של נחום הייתה עיירה יהודית קטנה אלקוש, נחום ניבא במקביל לצפניה).
2 ה' הוא אלהים קנאי ונוקם; ה' נוקם ונורא בכעס: ה' נוקם באויביו ולא יחס על יריבו. (קנאי ונוקם הוא תיאור מדויק של הכוהנים הנקמנים של היהדות, אשר בכל דרך אפשרית נקמו בכל אויביהם).
3 יהוה אורך רוח וגדול בכוחו ואינו עוזב ללא עונש; במערבולת ובסערה תהלוכת ה', הענן הוא עפר מרגליו. (כל מיני תופעות טבע יוחסו על ידי אנשים קדומים לאלוהים, שלכאורה יוצר את כל זה).
4 הוא גער את הים ויבש ויבשו כל הנהרות; בשן וכרמל קמלים, והצבע דוהה בלבנון. (הכל, אומרים, נעשה בעולם רק בפקודת ה').
5 ההרים רועדים לפניו, והגבעות נמסות, והארץ רועדת לפניו, והעולם וכל יושביו. (הכל, אומרים, נעשה בעולם רק בפקודת ה').
6 מי יכול לעמוד מול זעמו? ומי יכול לסבול את אש חמתו? חמתו נשפכת כאש; הסלעים מתפוררים לפניו. (הכל, אומרים, נעשה בעולם רק בפקודת ה').
7 טוב יהוה מקלט ביום צרה ויודע את הבוטחים בו. (המושג "הכל יכול" ערבב באופן מוזר את תכונותיו של אל הנוודים העתיק, אל הסערה והמדבר, עם דמותו של אל העולם כולו).
8 אבל במבול עצום ישמיד את [נינוה] עד יסודותיה וחושך ישיג את אויביו. (יהוה, כלומר כוהני היהדות, כיוון את חמתו על נינוה בירת אשור).
9 מה אתה חושב נגד ה'? הוא יעשה השמדה, והאסון לא יחזור על עצמו, (נינוה (המעון או העיר נינה), ההיסטוריה של נינווה מתחילה באלף החמישי לפני הספירה; בתקופת המקרא היא הייתה עיר הבירה של ממלכת אשור ( מאות ח'-שביעית לפני הספירה נינווה הייתה ממוקמת על גדות נהר החידקל (כיום גבעות קויונדז'יק ותל-נבי-יונוס, עיראק) בשנת 612 לפנה"ס היא נכבשה על ידי חיילי הבבל והמדים).
10 לאלו השזורים כקוצים ושיכורים כשיכורים, יטרפו אותם כזיפים יבשים. (אנלוגיה לצמחים, קש ושיכורים).
11 יצא ממך מזמם רעה על ה', אשר יצר מועצת רעה. (אשמתה של נינוה היא שממנה "יצא מי שזמם הרע על ה'").
יב כֹּה אָמַר יְהוָה: אַף שֶׁהֵם בְטָחִים וְרַבִּים, וַיִּכְרֹתוּ וַיִּגְבָּדוּ; אבל אף שהכבדתי אותך, לא אכביד אותך עוד. (כהנים יהודים מאיימים באמצעות הנביא).
13 ועתה אשבר את עולו אשר עליך ושברתי את רצועותיך. (כהנים יהודים מאיימים באמצעות הנביא).
14 ועליך [עשור] גזר ה' לא יהיה עוד זרע עם שמך; מבית אלוהיך אשמיד אלילים ואלילים; אכין לך בו קבר כי תבזה אותך. (אשור, אשור (אשור) – בכתבי יתדות אשוריים המילה "עשור" היא כינוי העיר, והמדינה, והאל אשור. בתחילה, מדינת עשור, עם הבירה אשור, הייתה ממוקמת בחלק העליון. מגיע לנהר החידקל, לאורך הגדה המזרחית (2000 -1450 לפנה"ס – התקופה האשורית העתיקה). ההנחה היא שבתחילה הערים האשוריות אשור ונינוה (שלימים הפכו לבירה החדשה) היו מושבות בבל. מדינת אשור הגיע לשגשוגה הגבוה ביותר בשנים 800-700 לפני הספירה, לאחר שהפכה לאימפריה ענקית – המעצמה הגדולה ביותר בתקופתה (העידן הניאו-אשורי, עידן המלחמות הפעילות). בתנ"ך, השם אשור (אשורי) מתייחס למגוון אזורי אשור: בי"ב יח ובמלכים ב' כ"ג 29 מובנת בבל (בבלי), בעזרא ו' 22 – נביאי פרס (פרסית) בתנ"ך מדברים על התנשאות של אשור ועל החורבן שיבוא בסופו של דבר על אשור. (אי 10:8-12; אז 31:3; צף ב':13-15; זך י:11).).
